חיפוש
  • Or Ben Ami

פוסט קורונה

עודכן ב: 14 יול 2020


בתחילת הבידוד סיימתי לקרוא את הספר "היסטוריה של מהירות". מסקנות מהקריאה: 'מספיק' זה אחלה ציון לחיים!

זה תכלס כל מה שאני צריכה. מספיק חברים, מספיק זמן, מספיק בגדים!

מספיק זו הנקודה שבה אני מרגישה מאושרת!

מספיק לשתות כוס יין אחת מול השקיעה כדי לקבל מוזה, מספיק פסח אינטימי אחד כדי להיזכר שבחרתי בפרטנר הנכון, מספיק מדף אחד של בגדים כדי להרגיש שיקית בהרבה צורות שונות.


למי מכן שחושבת שכל התמונות בעמוד האינסטגרם שלי מלאות בבגדים ששייכים לי, התשובה היא לא. לצד בגדים שהם שלי, רבים מהפריטים המהממים בוול שייכים לחנויות אליהן אני מגיעה כדי למדוד, להראות ולהמליץ.

כי כמו שאמרה אבישג קופלמן-בחר: "אני מאוד אוהבת בגדים, אני פשוט לא חייבת את כל הבגדים היפים האלה אצלי בארון".


אמנם אין לי ארון קפסולה, אבל השימוש ביד-שניה טיפח אצלי שינוי תפיסתי שגרם לי להבין שאני יכולה לנצל כל בגד בצורה מקסימלית (וזה מהסיבה הפשוטה שאני לא יכולה למצוא אותו בחמישה צבעים שונים ובמגוון מידות). אני צריכה להתאים את הפריט ולמצוא לו מספר שילובים בתוך המלתחה שכבר יש לי, כלומר- להיות יצירתית.


הטעם משתנה וזה ממש בסדר להתחדש! אבל בכל פעם שאני רוכשת פריט חדש, אני מוודאה שאני מוציאה מהארון אחד אחר שאני פחות אוהבת, ויחד איתו מפנה מקום גם לאנרגיה חדשה.


אולי זה הספר, אולי זו השקיעה שמולה אני כותבת את הפוסט הזה, אולי זו הקורונה. אבל פתאום נפלה עליי התובנה, שכנראה אחרי התקופה הזו נסתכל על מה שיש לנו ופתאום זה יראה לנו מספיק.

37 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול