לקראת יום האישה הבינלאומי, השיח הציבורי מתמלא במילים כמו העצמה, שוויון וזכויות נשים. אבל האמת הפחות מדוברת היא  שכנראה אנחנו (נשים מערביות) נמצאות בקצה הכי פריווילגי של הסקאלה. יש לנו חופש בחירה, כוח השפעה וקנייה, ונגישות כמעט אינסופית למוצרים זולים, טרנדיים ומתחלפים. ובזמן שאנחנו גוללות, מזמינות ומקליקות - יש נשים אחרות, מוחלשות הרבה יותר, שמייצרות עבורנו את אותם הפריטים.   לפני מספר חודשים פורסמה כתבה  שחשפה את מנגנון הפעולה של ענקית האופנה SHEIN : מותג שמוכר אופנה זולה ומש

השנה החלטתי שאני רוצה לקחת לעצמי יותר זמן ליצירה. אני אוהבת ליצור עם הידיים- לצייר, להדביק, לתפור, לעצב, לפסל, לגנן… כל מה שקשור בעבודה עם הידיים עוזר לי לנקות את הראש וממלא אותי בשקט וסיפוק.   הרבה פעמים אני רוצה לעשות משהו אבל חסרה לי השראה.  איך לעשות את זה? מאיפה להתחיל? קשה לי לקפוץ ישר לעשייה וזה עוזר לי לראות ״איך עושים את זה אחרים״. למשל- כשאני רוצה לאכול יותר בריא- לראות מישהי מכינה סלט טעים נותן לי השראה כאני רוצה לעשות מהלך משמעותי בעסק- לדבר עם מישהו שכבר עשה את ה

אם היה לי שקל על כל פעם ששאלו אותי את השאלה הזאת- הייתי יכולה אולי להפסיק לעשות סיורים 🙂  ואני באמת מבינה למה-  מי לא היתה רוצה להרוויח כסף על בגדים שקנתה והיא כבר לא לובשת? זה מבאס לראות שקיות בגדים יושבות בפינה, ולדעת שהן “כסף על הרצפה״   אבל בואו נדבר רגע דוגרי: למכור בגדים יד שנייה זה לא כסף קל. אם הייתן נכנסות למחסנים של חנויות יד שנייה הייתן רואות את הררי הבגדים שמגיעים אליהן כל יום- ובחינם. ועל כל שקית בגדים שמגיעה מישהו צריך: למיין - לסנן- לכבס - לגהץ - לצלם - לתמחר