הנשים שמייצרות לנו את הבגדים

לקראת יום האישה הבינלאומי, השיח הציבורי מתמלא במילים כמו העצמה, שוויון וזכויות נשים.

אבל האמת הפחות מדוברת היא שכנראה אנחנו (נשים מערביות) נמצאות בקצה הכי פריווילגי של הסקאלה.

יש לנו חופש בחירה, כוח השפעה וקנייה, ונגישות כמעט אינסופית למוצרים זולים, טרנדיים ומתחלפים.

ובזמן שאנחנו גוללות, מזמינות ומקליקות - יש נשים אחרות, מוחלשות הרבה יותר, שמייצרות עבורנו את אותם הפריטים.

לפני מספר חודשים פורסמה כתבה שחשפה את מנגנון הפעולה של ענקית האופנה SHEIN: מותג שמוכר אופנה זולה ומשלוחים מהירים במחיר אנושי כבד, שמשולם הרחק מעינינו. (אפשר לשמוע על זה גם בפודקאסט המעולה ״אחד ביום״)

בקצרה- כך זה עובד:

סוכנים מגיעים לכפרים עניים במדינות עולם שלישי ומבטיחים למשפחות עתיד טוב יותר לבנותיהן: עבודה מסודרת, שעות סבירות, אוכל, מקום לישון ומשכורת שתסייע לכלכל את הבית.

המציאות בפועל שונה לגמרי:

נשים עובדות לעיתים 16 שעות ביום, ללא הפסקות מספקות.

ישנות בחדרים צפופים: לעיתים 10–14 נשים בחדר, על הרצפה.

נשים בהריון חוזרות לעבוד זמן קצר אחרי הלידה, לעיתים עם התינוק לצידן.

אחרות נאלצות להשאיר ילדים מאחור, במרחק של אלפי קילומטרים, ולפגוש אותם רק פעם או פעמיים בשנה.

הן נדרשות לעמוד במכסות בלתי אפשריות של מאות פריטים ביום,

ובתמורה מקבלות תשלום של סנטים בודדים לפריט שמצטברים למשכורת יומית זעומה של כ־25 דולר.

תנאי ההעסקה והחופש המוגבל הופכים את מקום העבודה שלהן לדומה מאד לכלא.

אז ביום האישה, נשאלת השאלה:

האם אנחנו חוגגות את החופש והעצמאות שלנו- ומתעלמות מהיעדר החופש של אחרים?

או שדווקא זה היום לעצור רגע, להסתכל רחוק יותר ולבחור אחרת?

אנחנו לא יכולות לשנות את העולם ביום אחד.

אבל אנחנו כן יכולות לבחור באיזה עולם אנחנו בוחרות לתמוך כשאנחנו קונות ומשלמות עבור המוצרים שלנו.

רוצות לקחת את המחשבה הזו צעד אחד קדימה?

בסיורים ובהרצאות של Better Be Second אנחנו פותחות שיח אמיתי על אופנה, צרכנות ובחירה מודעת, ומגלות איך שינוי קטן בארון יכול להפוך לשינוי גדול בדרך שבה אנחנו צורכות, חושבות ופועלות בעולם.

אם אתן מחפשות חוויה מעוררת מחשבה, מחוברת לערכים וגם מלאה בסטייל

אנחנו מזמינות אתכן להצטרף לסיור פתוח, להזמין סיור פרטי או להזמין את ההרצאה שלנו עבור הארגון שבו אתן עובדות.